מי מכתיב לנו את האופנה? לחלקינו אלה הם המעצבים הכי שיקיים ומגזיני אופנה הכי מעודכנים. יש המקשיבים לאמא, ויש התלויים במצב הארנק. ויש המקפידים להתלבש לפי ההלכה.
ומה בנוגע למכנסיים? האם גם מכנס ארוך, רחב ומחוייט נחשב ללא צנוע?
אמנם הפעם "הקולב" לא זכה לפשפש בארון נוסף, אבל לקבל תובנות חדשות וזווית ראייה שונה - ועוד איך כן. וזאת בזכות יהודית, אישה צעירה בשנות ה-30 לחייה אשר שייכת לזרם החרדי, ושהסכימה להתראיין (אך לצערי בתנאי שלא אצלם אותה. לכן התמונות הפעם, הן לא פרי מצלמתי). יהודית, אם+5, נשואה, עובדת ומתגוררת בירושלים, הגיעה לפגישה עימי שעה שהיא עדיין מתלבטת ותוהה מה כבר אני יכולה לשאול אותה?! מעל חולצה שחורה חלקה,היא לבשה חולצה מכופתרת שחורה גם כן, בסגנון מקומט-עדין. החצאית הייתה שחורה עם פרחים לבנים קטנים רקומים עליה. הנעליים השחורות היו בסגנון אלגנט, והכל התאים באופן מושלם. לעומתה, אני הגעתי לבושה בג'ינס וסריג אדום (כן, יש לכך חשיבות להמשך הסיפור. הרי אין אקדח בסצנה I אם לא יורים בו בסצנה II.)
יהודית, אני אתחיל עם שאלה כללית: מהו מקומה של "אופנה" בקרב הציבור החרדי?
תראי, יש שתי קדושות בציבור החרדי: אצל הגברים זה לימוד התורה ואצל הנשים זו הצניעות. וכשאני אומרת צניעות, אני לא מתכוונת רק לכיסוי חלקים מסויימים בגוף. צניעות זו השקפה וזו דרך חיים, שמתבטאת בהכל - החל מהלבוש ועד עוצמת הקול שבה אנו מדברים. גם מבחינת אופנה מה שחשוב זו הצניעות. באופן כללי, יש הלכות של לבוש. ואנחנו מתלבשות בכפוף לכללים שבהן.
האם בהלכה יש התייחסות כלשהי לצבעים של הבגד? אני רואה אותך היום, ואני רואה איך מתלבשים בציבור החרדי ביום יום, ונדמה לי שהצבעים השולטים הם כהים: שחור, אפור, חום וכחול כהה. מה הסיבה לכך?
לפי ההלכה, כל הצבעים מותרים חוץ מבגד שלם בצבע אדום. למשל שמלה שכולה אדומה או חולצה או חצאית. (בשלב זה אני, לבושה בסריג אדום, מחייכת במבוכה ויהודית שמה לב לכך). אבל הכוונה לאדום בוהק, ולא גוונים של אדום, כמו שאת לובשת (היא אומרת בחיוך). זה עניין של מכובדות וצניעות. אדום הוא צבע נועז, בוהק ומושך את העין. גם צבעים בוהקים וזוהרים אחרים לא מקובל כל כך ללבוש. אבל באופן כללי - כל השאר מותר. באמת יש אולי נטייה לצבעים כהים יותר, אבל אני חושבת שזה מטעמי נוחות.
ומה בנוגע למכנסיים? האם גם מכנס ארוך, רחב ומחוייט נחשב ללא צנוע?שוב, לפי ההלכה לאישה אסור להראות את צורת הרגליים בחלקן העליון, המתחבר אל המותן. יחד עם החובה לכסות את הברך, חצאית זה הפתרון המושלם. כעיקרון, מה שנקרא "מכנס-חצאית", כלומר מכנס כל כך רחב שבקושי משגיחים שזה מכנס, זה בסדר כל עוד לא רואים צורה של שתי רגליים בזמן פסיעה או הליכה. אבל עדיין זה לא כל כל נהוג.(וכך הג'ינס והסריג האדום שלי הפכו לאנטיתזה הגמורה של ההלכה).
אני יודעת שכיסוי ראש זה חובה לאישה נשואה. לפי מה בוחרים האם יהיה זה כיסוי בד או פאה? עניין של טעם ואופנה או שגם לזה יש חוקים?
זה תלוי במידת מה בחסידויות שונות ובמסורת במשפחה של האישה. אני באופן אישי, כפי שאת רואה, מעדיפה פאה. ולדעתי זה לא מכובד פחות מכיסוי ראש מבד. להיפך, יש הטוענים שהיא מכסה אפילו יותר טוב את השיער האמיתי מאשר מתפחת. מה שחשוב - שהפאה תראה כמו פאה ולא שיער אמיתי. כלומר, לא מעבר לאורך הכתפיים, לא משיער אמיתי.
בזמנו שמעתי, שמורה בסמינר מסויים בבני-ברק הגתה רעיון של "תעודות הכשר לחנויות בגדים". הכוונה הייתה לבחון את הבגדים שהחנויות מציעות, ולהעניק תעודה לחנויות שבגדיהן עברו את "מבחן הצניעות". מה דעתך על כך?
שמעתי על כך. תראי, אני מבינה מה הניע את המורה להגות רעיון שכזה. הגבול בין הצמוד ללא צמוד, בין בוהק ללא בוהק, הוא מאוד דק. ההתלבטות מה מותר ומה אסור ללבוש היא עצומה! במיוחד בקרב נערות צעירות, ובמיוחד שמדובר בפיתוי כה גדול כמו בגדים. אני חושבת שתעודות מעין אלה יכולות להקל על החלטת הצעירות.
בירושלים אין "תעודות הכשר" כאלה. אז איפה את מעדיפה לקנות את הבגדים שלך?
לי אישית, הכי חשוב להקפיד על כללי הצניעות. אחרי מספר ביקורים הבנתי שלרוב אין לי מה לחפש ברשתות הגדולות.מצאתי את החנויות בגדים שאני סומכת על הסחורה שלהן ושם אני עושה את רוב הקניות.
לאחר שאני ויהודית נפרדנו לשלום, הרהרתי עם עצמי בעניין ההלכות והחוקים. לי זה נראה הרבה הגבלות, דרישות, ומחוייבות אישית. יהודית אמרה לי, שהיא בספק אם בכוחן של הנשים בעולם החילוני להבין את כל זה. כך או כך, כולנו שמות לעצמינו גבולות ודרישות בכל הנוגע למראה החיצוני שלנו ושל אחרים.
אהבתי מאוד את מה שיהודית לבשה בערב הראיון. ואני אוהבת מאוד את הסריג האדום שלי.
התמונות לקוחות מכאן:
