המכונה של קרן

הפעם הראשונה שפגשתי את קרן הייתה בתנאים מאוד לא אופטימאליים, במיוחד עבור נציגות המין הנשי. זה היה בטירונות. למרות שכולנו נראינו כמו חבורת יצורים ירוקים ומזיעים, קרן בלטה לי לעין. בכל פעם שהיה לנו רגע מנוחה, היא לא הפסיקה לדבר על בגדים אזרחיים, טיולים, אומנות, ושיחקה בשיערה כשהבעה חולמנית על פניה.

כמה שנים אחר כך, פגשתי את קרן באוניברסיטת ירושלים. היא סיפרה לי שהיא לומדת היסטוריה ויחסים בינלאומיים וגרה 'חצי במעונות וחצי בבית הוריה', בגבעת רם. לא יכולתי להתעלם מהסגנון האישי הקליל והנשי שלה. בכמעט 90% מהפעמים שראיתי אותה היא קישטה את עצמה בשמלות או חצאיות, לא בהכרח מהמיינסטרים.

בחרתי בקרן לחנוך את פינת הראיונות של "הקולב". וזו הייתה בחירה מצוינת. אני בטוחה שתיהנו מהפלישה לארון של קרן.

הדבר הראשון שראיתי כשנכנסתי לחדר של קרן בבית הוריה, זו הייתה מכונת תפירה של Zinger. מותג:)

מכונת תפירה בחדר השינה זה לא נוף רגיל בימינו. מאיפה קיבלת אותה?

זו הייתה מתנת חתונה מסבתא לאמא שלי. בבית שלהם היה נהוג לתפור הרבה. אותי אף אחד לא לימד, אבל אני טוענת שזה עבר אלי בדם:)

אז איך באמת התחלת לתפור? מתי ואיך למדת?

בגיל 6 התחלתי לתפור בגדים לבובות שלי. בכיתה ז' תפרתי לעצמי תחפושת לפורים. בערך באותה תקופה גם התחלתי להתעסק עם בגדים לעצמי. אני הבת הבכורה ואמא שלי באה מרקע דתי, לכן לא היה ממש מי שייעץ לי בענייני אופנה, לפחות לא בכל הקשור לבגד קצת צמוד או חושפני. מהר מאוד הבנתי שבגד יפה זה בגד שמותאם בידיוק לגוף שלי. אז התחלתי במלאכה! הצרתי ג'ינסים, תפרתי חצאיות. חוץ מזה, אני תופרת בשביל הכיף. זה מנקה לי את הראש.

קרן מנקה את הראש.

ליד המכונה, בשמלה ש"תפרה מחדש" אחרי שקנתה בשוק הפשפשים

איפה קונים בדים וחוטים?

זה לא סיפור. בירושלים בקינג ג'ורג' וליד רחוב יפו. בתל אביב בנחלת בניימין יש שפע! אבל לשם לא תמיד יש לי כח להסחב.

כמה זמן לוקח לתפור בגד? למשל שמלה.

טוב, אז למשל את השמלה הלבנה הזאת, תפרתי במשך 6 חודשים. אבל באותה התקופה הייתי סוגרת שבתות בצבא. זה היה שעתיים פה ושעתיים שם. זה גם לוקח לי הרבה זמן כי אני עובדת בלי תכנית. זה רעיון שמתפתח מעצמו. אבל כשיש לי זמן, זה עניין של כמה ימים.

בטח חברות שלך מבקשות ממך לתפור להן.

כל הזמן! (צוחקת:) אבל הן לא מבינות עד כמה זה פרוייקט מסובך לתפור משהו באמת איכותי. זה אינסוף מדידות. אני עובדת כמו אומן - זה בא לי כשיש לי מצב רוח. לפעמים אנשים שלא קרובים אלי מבקשים ממני, וזה פחות נעים. כמובן שלחברות קרובות אני אוהבת לתפור! אבל בתכלס, צריך להכיר אופי של בנאדם כדי לדעת מה באמת מתאים לו.

קרן בשמלה הלבנה שתפרה

רעיון שהתפתח מעצמו

אופנה של היום - מה יש לך להגיד? אוהבת? לא אוהבת? מה אוהבת?
אוהבת. המראה של הטייץ עם טוניקות ומגפיים זה חביב. אבל חובה לכסות את הטוסיק!! אף אחד לא חייב לראות איך אנחנו נראות בשעור התעמלות:)

באילו סוגי חנויות את מעדיפה את השופינג?
רשתות גדולות. אבל את רוב הקניות אני מעדיפה לעשות בחו"ל. אמנם זה קורה פעם בשנה, אבל הציפיה הארוכה שווה את זה. אני אוהבת לפנק את עצמי בחו"ל.

מה חשוב לך כשאת הולכת לקנות בגדים?
כמובן שזה יראה טוב! וגם כשאני רואה משהו שנראה טוב, אני שואלת את עצמי: "קרן את באמת תלבשי את זה?". אני למדתי בדרך הקשה. קניתי המון דברים מגניבים שבסופו של דבר לא לבשתי. אחת השיטות שלי עכשיו, היא לקנות דברים שהם סוג של גרסה שונה של משהו שכבר יש לי.

כמה כסף את מוציאה על בגדים / נעליים / אביזרים?
(צוחקת:) שואף לאפס! עד שאני מגיעה לחו"ל, אני קונה ברחוב יפו, בשיא הזול. משהו אופנתי, ככה שאני אוכל להעיף מהארון דברים שיוצאים מהאופנה בקלות ובלי להתרושש. חוץ מזה, אם קונים פריטים בסיסיים איכותיים, לא קשה להוסיף ולגוון עם דברים פשוטים יותר. אסור גם לשכוח שאני סטודנטית! התקציב מוגבל וצריך להיות יצירתיים!

יש לך איזשהו כלל ברזל בכל הקשור ללבוש?
בטח! אם זה קטן מידי וצמוד מידי - זה לא הולך לקרות!

ומה הסגנון האהוב עליך בבגדים?
בגדים חייבים להיות נוחים. אני אוהבת משהו קיצי, כיפי, לא צמוד! אני אוהבת את המראה של שמלות קיץ - זה מאוד נשי, פלרטטני, הבדים טבעיים ונעימים. במיוחד אני אוהבת להדגיש את הרגליים!

מדגישה את הרגליים.

אז מה לדעתך חשוב במראה של בחורה באופן כללי?
שתשדר שהיא מרגישה בנוח עם עצמה, שתשדר ביטחון! לא צריך לנסות להראות מה שאתה לא. בחורה צריכה ללבוש מה שהולם אותה. אם זה באופנה, אבל זה לא יושב עליך טוב - זה יראה רע בכל מקרה. הכי כיף זה להרגיש בנוח, וזה קורה כשאת יודעת שהבגדים שעליך גורמים לך להיראות כמו מיליון דולר.

יש דמות שהשפיעה עליך בבניית הסגנון האישי שלך?
זו תערובת בין מה שספגתי בחוץ לבין מה שאמא לימדה אותי.

כשאת הולכת למסיבה, תלבשי... סקיני ג'ינס או חצאית מיני, חולצה, מגפיים מגניבות ושיער פזור.

כשאת הולכת למכולת, תלבשי... בוקסר, חולצה וכפכפים.

את רואה את עצמך ממשיכה לתפור בעתיד? אולי לעצב?

לעצמי - תמיד. זה עושה לי טוב. אני נהנית לתפור, לעבוד עם הידיים. יש לזה ערך מיוחד.זה מאוד מספק. לא נראה לי שאני אעבוד בשוק התפירה והעיצוב - זה שוק קשה. זה לא בשבילי.